שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 30 · פסוק 23

ואתה קח לך. א"ל אע"פ שצויתי לאהרן על קדוש ידים ורגלים שהם י' כנגד עשר ספירות שהיה מקדש יד ימין על רגל ימין ויד שמאל על רגל שמאל לחבר הכל על ידו ולהמשיך שפע וקדושה לכל העולמות מעלה ומטה כל זה הוא כדי שלא ימותו, אבל אתה קח לך בשמים ראש, אתה לוקח מהראש והם מקבלים ממך, ואתה קח לך בשמים, ס"ת גי' חכמה, שהשמן רמוז בחכמה, ולפי שבשמן המשחה היה בו ה' מינים מר דרור וקנמן בשם וקנה בושם וקדה ושמן זית, כנגד ה' ספירות עליונות שהם למעלה מתפארת שהיא מדתו של משה שהיא שמים, זהו בשמים, לזה אמר לו אתה קח ה' שלמעלה ממך, ולפי שעיקר השמן מן החכמה, לזה אמר במדרש תנא דבי ר' יהודה בר אלעאי שמן המשחה שעשה משה במדבר סיני נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, לא היו בו אלא י"ב לוג שנאמר ושמן זית הין לסוך בו את הסמנים לא היה מספיק עאכ"ו שהאור בולע והיורה והסמנים בולעים, וממנו נמשח המשכן וכל כליו והכיור וכנו והארון והשלחן וכל כליו והמנורה וכליה ומזבח הקטורת ומזבח העולה וכל כליו וממנו נמשחו אהרן ובניו בז' ימי המלואים וממנו נמשחו מלכים וכהנים גדולים וכולו קיים לעתיד לבא, שנאמר שמן משחת קודם יהיה זה לי, ז"ה בגימ' י"ב לוג, לפי שמקורו ממקום נסתר לפיכך נעשו בו נסי נסים, נמשח בו אהרן שנאמר כשמן הטוב על הראש שהוא מבשמים ראש, על הזקן שהוא אהל מועד וכליו, זקן אהרן ורד על פי מדותיו, מהזקן העליון לזקן אהרן שהוא גדולה, ואברהם זקן, מכהן עליון לאהרן: