שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 5

והקריבו בני אהרן הכהנים וגו'. בני אהרן הכהנים, בגימ' רמ"ח עצ"ם, ר"ל שמקריבין האיברים והעצמות, כמו שהעונות כתובים וחתומים על עצמות שנאמר ותהי עונותם על עצמותם, כן המצות הם כתובין וחתומים באיבריהם בכל אבר ואבר ובכל עצם ועצם, וכן בני אהרן הכהנים בגימ' חתם, וכן בגימ' מחשק, ר"ל מחשקו שחשק בתורה ובמצות, ורוזנים משחק לו. והקריבו בני אהרן את הדם, הידוע ששפך על למוד התורה, בני אהרן הכהנים עם ג' מלות בגימ' תנא, הוא תלמו"ד, ל' למד את"ן מושבו, וזרקו את הדם, שאר הדם החומרי שבו זכה לאותה מעלה באותה אכילה שהיה אוכל לקיום גופו, אבל לא לפני ה' אלא פתח אוהל מועד, והפשיט שמפשיטים מלבוש החומר הם בגדים הצואים ומלבישים אותו בגד יקר, בגדים חמודים, מלבוש שכלי הם נקראים חלוקא דרבנן ומלבישין כל אותה מצוה לאבר הראוי לה, וזהו ונתח אותה לנתחיה, וחתן אותה לחתניה, שמזווגין כל אחד בראוי לו. ונתנו בני אהרן הכהן אש וגו', הוא אשה של תורה, וערכו עצים עי"ן צד"י יו"ד מ"ם גימ' ריקוחי, שעושין לנשמה מיני ריקוחין כדי שתוכל לקבל אותו עונג. וערכו בני אהרן את הנתחים את הראש ואת הפדר, שמורידין שפע מהראש שהיא הנשמה אל הגוף שנפרדה ממנו, אשר על העצים, מאותם ריקוחים אשר על האש, מאותו מזון אשר על המזב"ח בגימ' הזן, וקרבו וכרעיו ירחץ במים, במים העליונים, מימי החסד, קרבו כרעיו גימ' תרי"ג, יתר א', שהוא הגוף, יפרכסו ויתקנו כדי להעלותו לפני ה', כמו שהיו עושים בביכורים יום שהיו מגיעים לירושלים שהיו מפרכסים אותם, אשה זהו הנפש, ריח זה הרוח, ניחוח זו הנשמה שכולם מתקשרים זה בזה ונראים לפני ה', זהו לה', על זה נאמר והקטיר הכהן את, הכל המזבחה. ריח ניחוח לה', ר"ת למפרע לנר, להאיר לפני ה':