עוד אמר חטא העם הזה חטאה. בלשון נקבה, לומר שמקלות דעתם כנקבה עשו זה מאחר שעשית עמהם נסים ואותו יום שהיו עסוקים בעגל היה המן יורד להם, אם כן אין זה כי אם מקלות דעתם וראשם, ולזה אמר העם הזה, וכן הסכים עמו הקב"ה שאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת בלשון נקבה, ולזה לא נתן להם אלא ארץ שבעה עממין כדין הבת שאין לה בנכסי אביה מקרקעי אלא עשור נכסי, שעשור ע' הוא ז', וא"ת הרי במצרים אמר לו הקב"ה וארד להצילו וכו אל ארץ הכנעני והחתי וגו', אלא קודם היו השבעה עממין מולכין על כל האומות, וכשחטאו ישראל נטלה הרשות מהם וירדו ממעלתם, אמר לאברהם לזרעך נתתי מנהר מצרים עד נהר פרת ולא נתן להם אלא מהירדן עד עזה אבל לעתיד תרבה הדעת, שנאמר ומלאה הארץ דעה וגו' כמים לים מכסים, אז יחשבו כבן זכר ויירשו ע' אומות:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד פרט החטא. כמו שאמרו ז"ל שצריך לפרט החטא שנאמר ומודה ועוזב ירוחם, והטעם כמו שאמר ז"ל בזוהר זכאי מאן דאשתעי ומפרט חטאוי על כל מידי דעבד, אי תימא למאן אצטריך אלא מקטרגא קאים תדיר קמי קב"ה בגין לאשתעי חובי בני נשא ולמתבע עליהון דינא כיון דקאים בר נש ומפרט חטאוי כל חד וחד לא אשאיר פרטא דפומא לההוא מקטרגא ולא יכיל למתבע עליה דינא דהא תדיר תבע דינא בקדמיתא ולבתר משתעי ומקטרגא פלוני עבד כך, ועל דא אצטריך ליה לבר נש לאקדמא ולפרשא חטאוי כיון דמקטרגא חמא דא לית ליה פרט פרטא דפומא עליה, וכדין אתפרש מינה מכל וכל ע"כ. לפי שמה שרצה לקטרג ולומר פלוני עשה כך כבר הודה הוא בעצמו שעשה ומודה בקנס פטור, לזה הקדים משה קודם שיעלה ויקטרג על ישראל ואמר חטא חטאה גדולה, כל מה שהמקטרג יכול לומר אמר משה, וכל זה כדי לדחוק המקטרג, אח"כ אמר ועתה אם תשא חטאתם:
עוד יכולין לומר שאמר חטא העם הזה חטאה גדולה, אמר כן כדי שיראו מלאכי חבלה שהוא מקטרג על ישראל ויסתלקו מעליהם, וכן אמרו במדרש כשאמר משה חטא העם הזה חטאה גדולה, כשראו מלאכי חבלה שהוא מקטרג אותם אמרו לא יהא לנו עסק לקטרג כל זמן שזה מקטרג יפלו בידו, שלא יעמדו אבותיהם של אלו עלינו ויאמר למה קטרגתם את בנינו, נסתלקו מלאכי חבלה, כשראה משה שנסתלקו אמר לפני הקב"ה ועתה אם תשא חטאתם ע"כ, וכוונתו באומרו ועתה אם תשא הוא לומר עתה אין מעכב על ידך שהוא השטן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19