סלח נא לעון העם. לא אמר כפר נא, כי הכפרה הוא קנוח לגמרי אבל כאן היא הכונה שיאריך אפיה ויגבה דיליה, וכן בעגל אמר וסלחת, לפי שלא נמחל לגמרי שנא' וביום פקדי ופקדתי וגו'. לעון העם הזה וכאשר נשאת לעם הזה בכל פעם אומר העם הזה, לפי שהוא על הערב רב, יאמר מיום שיצאו ממצרים כבר עשו כמה עונות, בתבערה גבית דילך, בקברות התאוה גם כן הארכת להם עד חדש ימים ובכל יום היו מתים מהם וגבית דילך, ולא המתה אותם כאיש אחד, כן גם עתה תאריך להם ותגבה דילך:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19