קריאה במקור

שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ועתה יגדל נא כח אדני. איני שואל עליהם שלא תמחם אלא תאריך אפך להם ותמיתם אחד אחד כמנהג כל בני עולם, כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר מבלתי יכולת, ויגדל כח הרחמים שבמדת אדני, שתעשה דין בהם אבל יהיה באריכת זמן, כאשר דברת לי, שאמרת לי שאתה ארך אפים, לזה לא אמר רחום וחנון, שאין כונתו של משה לרחם עליהם. ולא אמר נוצר חסד לאלפים, שאין להם זכות אבות, ואף שאברהם אב לגרים, עכ"ז הם מאסו בארץ ישראל, והקב"ה אמר לזרעך אתן והם אינם רוצים במתנה זו ולא אמר ואמת, שמן האמת הן ראויין להריגה ולאיבוד כאחד, שלא יחטיאו ישראל. ולא אמר וחטאה לפי שהם מזידים ופושעים. ואע"פ שאמר נושא עון ופשע, כבר אמר ונקה לא ינקה, יש עון שיש לו נקוי ויש עון שאין לו נקוי, ועון אלו אין לו נקוי לפי שגרמו להחטיא את ישראל וקבעו בכיה לדורות, זהו פוקד עון אבות על בנים, ועוד נושא עון, שאתה סובל ומאריך עד בא יום פקודתו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Warsaw, 1883
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
הערות המהדורה
This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19