שפתי כהן על התורה · בראשית · פרק 32 · פסוק 12

פן יבא והכני. אם על בנים. על דרך מה שאמרו חז"ל ד' העמיקו עצה, עשו אמר קין שוטה היה שהרג להבל בחיי אביו אני לא אעשה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי וגו', לזה פחד ואמר והכני כמו שייעד, ויכה אם על בנים. או נאמר פן יבא והכני אם לשעה, אם על בנים לעתיד, לא ספק שאמר פן יבא אלא על עצמו, אבל על עתיד ודאי. שנאמר אם על בנים רוטשה, ולזה לא אמר פן יבא והכני ואם על בנים שמשמע שהם כלם בספק:

או נאמר אם על בנים, פחד שמא יקנא על לאה שיש לה הרבה בנים יותר מן האחרות ובפרט שהיו אומרים גדולה לגדול, לזה לא אמר אמות על בנים שלרחל לא היה לה כי אם בן אחד ולא היה מפחד עליה, ומחמת יפיה ג"כ לא פחד שכבר הזקין והיה בן פ"ד שנה, ולא היה חומד, אלא על הבנים כי עשו יש לו שלש נשים, עדה בת אלון ילדה אליפז, ובשמת ילדה את רעואל כל אחת אחד, ואהליבמה ילדה את יעוש ויעלם, וקרח זה ממזר היה, שהוא בן אליפז שבא על אהליבמה אשת עשו, שהרי הוא מנוי עם אלופי אליפז, א"כ לא היה לו ממנה כי אם יעוש ויעלם, א"כ ארבעה בנים היו לו מג' נשים, ויראה לאה שיש לה ששה בנים והבת החביאה בתיבה כבמדרש, א"כ לזה אמר יבא והכני בעבור אם על בנים:

ובמדרש אמר יעקב כתבת בתורה ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, תרגום ותורתא או שיתא, שהוא נוהג בנקבות, ולז"א אם על בנים על דרך הכתוב. ואתה אמרת היטב איטיב, במדרש אמר יעקב ספר תורה שאתה עתיד ליתן בהר סיני מי יקראנו, לז"א ואתה אמרת היטב איטיב, היטב שהיא התורה שנקראת טוב, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו' היטב איטיב עמך, כמו שאז"ל ראוי היה יעקב שתנתן תורה על ידו, מי יקראנו. היט"ב גימטריא כ"ו זו היא התורה שהיא שמותיו של הקב"ה. עוד היטב רמז לו על מדת היסוד במ"ק טוב, אמרו צדיק כי טוב שהיא מדתו של יוסף איטיב עמך בגימטריא בנימין שהוא גם כן סודו טוב במ"ק ולזה אמר היטב איטיב, היטב ביוסף איטיב בבנימן, ועדיין לא נולד ומדתו למטה מב' שהיא יושבת בין ב' צדיקים והוא גם כן נקרא שלום, במ"ק בנימן, ולמה במ"ק לפי שהוא קטן ומדתו למטה ממאור הקטן, ושניהם יוסף ובנימן נקראים שלום מוש"ל על עש"ו שלו"ם: