ובמדרש ובכל עבודה בשדה, וכי בשדה היו עובדים ולא בעיר אלא כשגזר עליהם האנשים ילינו בשדה ונשים בעיר למעטן מפריה ורביה ונשותיהם היו מחממות להם מים חמין ומביאות לבעליהם כל מאכל וכל משקה ומנחמות אותם. פר"ך גימ' ש', לומר שכל המשתעבד בישראל כאילו כביכול משתעבד בהקב"ה שהוא עמהם שנאמר עמו אנכי בצרה, שכן ש' הוא מספר חלוף שם הוי"ה שהוא מצפ"ץ, עוד מצפ"ץ גימ' ברחמים, שהוא נושא עמהם בעול ומרחם עליהם. פר"ך, במ"ק י"ב לומר שנשתעבד בי"ב שבטים, ושבט לוי לא נשתעבד בו כי קבל צוואת אביו שקבל עליו עול תורה ופרק מעליו עול מלכות, ושבט יוסף נחשבים לב' שכן אמר לו יעקב כראובן ושמעון יהיו לי:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 1 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וימררו את חייהם בעבודה קשה. בבטולם בתורה שהיא חייהם שנאמר כי הוא חייך, וכן אז"ל על פסוק ונס אל אחת הערים וחי, תלמיד שגלה מגלים רבו עמו, ורב שגלה מגלים ישיבתו עמו שנאמר וחי בהם עשה לו כדי שיחיה וחיי בעלי חכמה בלא ת"ת כמיתה הם חשובים, וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק ז' מהלכות רוצח, א"כ לזה לא אמר וימררו אותם אלא את חייהם, וכן חייהם בגימ' חכמה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל חיי בעלי חכמה כמיתה הם חשובים. בעבודה קשה, כל עבודה שהיא חוץ מעבודת השי"ת הוא עבודה קשה לגוף ולנפש, וזהו בחמ"ר ברמ"ח איברים שהוא הגוף, ובלבנים באלב"ם בגימ' נפשם עם ד' אותיות, ודע דכתיב עבד"ה חסר בגימ' אף, עבודה שהיא עבודת הש"י היא עבודה מלא בגימ' פ"ז ובגימ' ז"ו הי"א יחו"ד הוי"ה עם ד' אותיות, ופ"ז הוא חבור ב' שמות שהוא ראש הבנין אהיה וסופו אדני, על דרך נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן, ועם הנעלם פ"ז ופ"ז בגימ' לבנ"ה וזהו ובלבנים, שלא היו יכולין ליחד ולחבר ולומר עבדה חסר, ולזה יציאת מצרים ע"י שניהם שנאמר אהיה אשר אהיה ועל ידי אני, שלא הניחום ליחד ולחבר כמו שאמר אהיה לרחם על ישראל. ואני דן למצריים והבן:
ובזוהר דורש זה הפסוק על התורה באופן אחר ז"ל, ויניחהו בגן עדן דא אורייתא דאית בה ג"ן סדרין ושוי תמן לעבדה אי זכה לנטרא לה איהו יהא רישא על ד' יסודין ואתעביד נהר דאשקיין על ידיה ולא על ידא אוחרא ואשתמודען ביה דאיהו רבון ושליט עלייהו ואי עבר על אורייתא אשתקיין ממרירו דאילנא דרע דאיהו יצה"ר, וכל איברוי דאינון מד' יסודין אתמר בהון וימררו במרירו דמרה ולגבי איברין קדישין דגופא דאינון מסטרא דטוב עלייהו אתמר ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה וגו', בגוונא דא אמרו מארי מתניתין וימררו את חייהם בעבודה קשה בקושיא, בחומר בקל וחומר, ובלבנים בלבון ההלכה, ובכל עבודה בשדה דא ברייתא, את כל עבודתם דא משנה, איתיבון בתיובתא אתמר בהון ויורהו ה' עץ וגו' דא עץ חיים וביה וימתקו המים, ודא משיח דאתמר ביה ומטה האלהים בידי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19