עלו זה בנגב. אמר להם שיעלו עמהם זכותו של אברהם שנאמר בו הלוך ונסוע הנגבה, ולו נתנה א"י שנאמר לו כי לך ולזרעך אתן וגו'. זהו ועליתם את ההר, ההר הגדול שהוא אברהם, שהאבות נקראו הרים שנאמר אשא עיני אל ההרים, אל ההורים, וגם אמר להם שיזכרו זכות י"ב שבטים, יהו עלו זה, זה בגימ' י"ב, עלו זה, שיעלו במחשבתם זכות ז"ה. ובמדרש עלו זה בנגב, מטה שלו מסר להם כדי שינצלו מידם, ויש אומרים שם בן י"ב מסר להם, כענין שכתוב זה שמי, כדי שילכו בשלום בדרך וינצלו מהענקים, ע"כ. ולפי שעברו על מאמרו של משה שהוא אמר עלו זה בנגב ועליתם את ההר, שאמר להם שיעלו תחלה לחברון להשתטח על קברי האבות ולומר להם שהגיעה השבועה שנשבע להם לתת לזרעם א"י, כמו שעשה כלב, והם לא עשו כן אלא ויעלו ויתורו וגו' ממדבר צין עד רחוב לבא חמת, להביא חימה על ישראל, אחר כך ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ארז"ל ויבאו מבעי ליה, מאי ויבא מלמד שכלב לבדו נשתטח על קברי האבות שלא יהא ניסת לעצתם, והם כולם באו עד חברון, כי אי אפשר שיניחם בדרך ויבא הוא לבדו ולא ילכו אחריו או יאמרו לו להיכן אתה הולך, אלא כולם באו עד חברון, כמ"ש המדרש, ומשם נטלו האשכול, כי שם הוא נחל אשכול, אלא שלא הלכו למערת האבות להשתטח. ואע"פ שנאמר ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, לפי שעיקר הארץ היא המערה, כי נקראת קרית ארבע על שם ד' זוגות הקבורים שם. ולפי שעוותו בשליחותם ולא הלכו כמו שאמר להם משה, נזוקו. כמ"ש המדרש אמר להם משה אל תכנסו כגנבים, אם יאמרו לכם על מה באתם אלינו, אמרו להם על ה' תאנים ועל ה' רמונים ועל אשכול א' של ענבים, או יאמרו לכם שמא לקוץ אילני ע"ז ולקוץ אשרה באתם אלינו, אמרו להם לאו. נכנסו כשלוחים ויצאו חמורים, ובאו לחברון ונטלו משם ה' תאנים ה' רמונים ואשכול אחד של ענבים, צווח בהם תלמי צוחה אחת ונפלו על פניהם ארצה, התחילו מנפחים בפניהם ומנשבים באפם עד שנתיישבה דעתם עליהם, אמר להם על מה באתם עלינו והלא כל העולם כולו של אלהיכם הוא ולמי שהוא רוצה נותנו, שגרום בשלום ולא הרגום, ע"כ. ולפי שמשה מסר להם שם בן י"ב וראו שצווח תלמי ונפלו על פניהם מיד ולא הועיל להם השם שמסר להם, מכאן אמרו כי חזק הוא ממנו, כלפי השם שמסר להם, שהוא שם בן י"ב שיוצא מיברכך ה' וישמרך כמ"ש בפרשת נשא, והם היו כחמורים, שאמר להם אל תכנסו כגנבים אלא הראו להם פנים קודם, והם לא עשו כן, אלא הלכו נטלו ה' תאנים וכו' קודם כגנבים. ומשה ע"ה ניבא על מה שעתיד להיות ואמר להם והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, אין אומרים חזק אלא למי שהוא רפוי, ניבא שעתידין להתרפות מן הצווחה של תלמי, ועכ"ז והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, שתביאו מפרי הארץ:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 13 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19