שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 4 · פסוק 35

אתה הראית לדעת וגו'. פירש"י ז"ל כי כשנתן הקב"ה את התורה לישראל פתח להם ז' רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי לכך נאמר אתה הראית לדעת ע"כ. והוא מן המדרש. והיכן רמוזים כאן ז' רקיעים, אפשר לומר שהם רמוזים בפסוק שלמעלה הימנו או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות, זה וילון, אמרו בחגיגה (י"ב) פרק אין דורשין וילון אינו משמש כלום נכנס ערבית ויוצא שחרית ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית זהו המסות רקיע שבו חמה ולבנה וכוכבים ומזלות קבועים שנאמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, זהו אותות שנאמר והיו לאותות וגו', שחקים ששוחקים מן לצדיקים, היינו מופתים, זבול שבו ירושלים וביהמ"ק ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו בכל יום, זהו ובמלחמה שהוא נגד בית ראשון ושני שנלחמו עליהם ונחרבו, מעון שבו כתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר יומם יצוה ה' חסדו וגו', זהו ביד חזקה שהן חשות בעל כרחם מפני כבודם של ישראל, מכון שבו אוצרות שלג וברד ועליית טללים רעים וחדרים של סופה ומערה של קיטור ודלתותיהם אש שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו, זהו בזרוע נטויה, ערבות שבו צדק וצדקה ומשפט גנזי חיים טובים גנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותיהם של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידין להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים, זהו ובמוראים גדולים, ואמר בכל אחת בלשון רבים רמז למה שפירש"י ז"ל שאמר וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים, שהיה קורע אחד מלמעלה וקרע אחד כנגדו מלמטה, קרע מלמעלה וילון קרע שלמטה כנגדו ארקא, וכן כולם:

ובזוהר תרומה דף קס"א ז"ל. ר' חייא פתח אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אתה הראית מאי הראית, אלא כד נפקו ישראל ממצרים לא הוו ידעי ברזא דמהימנותא דקב"ה כלום בגין דכלהו הוו פלחי פולחנא נוכראה בארעא אחרא בגין גלותא ואנשי כל עיקרא דמהימנותא דהוה בהו בקדמיתא דיריתו כל אינון תריסר שבטין מאבוהון יעקב, וכד אתא יוסף אוליף לון דאית אלהא עילאה בעלמא כמא דאוקמוה, לבתר חמו כל אינון נסין וגבורן דעל ימא וכל נסין וגבורן דעבד להו במצרים לבתר חמו כמה גבורן במנא ובימא ואוליפו ארחי דקב"ה עד דמטו לעדנא דא אמר לון משה עד הכא אצטריכנא למילף לכו כמא דילפין לרביא מכאן ולהלאה אתה הראית לדעת ואוליפך עד הכא לדעת למנדע ולאסתכלא ולמיעל ברזא דמהימנותא, ומאי איהו כי ה' הוא האלהים, ואי תימא מלה זעירא הוא למנדע הא כתיב וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים, ואי תימא מלה זעירא איהו הא כתיב בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד הכא תלי כל רזא דמהימנותא למנדע רזא דכל רזין מגו דא למנדע סתימו רזא דכל סתימין ה' הוא האלהים שם מלא וכלא חד ע"כ. ובפרשת בראשית כתב שאמר אתה לומר שאתה יש לך ב' לבבות ואתה בעולם השנוי שמשתנה מיום ללילה ומלילה ליום אתה צריך ליחד הקב"ה, אבל המלאכים שאין בהם שנוי אין צריכין אלא לידע קדושה לומר שהוא מובדל ומקודש: