שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 4 · פסוק 32

כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך. יכול לדור המבול או דור הפלגה או דור אנוש ת"ל אשר היו לפניך כמו דורות האבות שלא עבדו ע"ז והיו מאמינין בהקב"ה ובהשגחתו והיו מרכבה לשכינה ועל ידם שכנה שכינה בתחתונים, למן היום גו' כלומר ולמן היום אשר ברא אלהים אדם על, הארץ לא נברא אלא להיותו כמו בני האלהים בשמים כן יהיו בני האדם על הארץ, ולמקצה השמים כלומר אע"פ שיש בו רק מקצת מן השמים שהיא הנשמה היתה הכונה שקצה האחר שהוא הגוף יהיה גם כן רוחני כדי שיהיו שני הקצוות שוין, הנהיה כדבר הגדול הזה שיהיה מלאך בחומר אלא אתם ובכם נתקיימה הכונה, והראיה השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי, א"כ מכאן תדעו שאתם כמלאכים אפילו החומר שלכם שלא שלטה בו האש, ויותר מן המלאכים כי המלאך אינו יכול לשמוע קול אלהים, לזה אמר כאן כאשר שמעת אתה ויחי, לא אמר ותחי אלא ויחי לומר שאפילו המלאך שהוא חי לא שמע, א"כ מכאן תדעו שאתם הם אותם שהיה הכונה לברא לו אנשים בארץ שיהיו כמלאכים במרום, אם כן אם שאר האומות הם עובדי ע"א הם לא ראו מה שאתם ראיתם ולא קורצו מהחומר שאתם קורצתם, אם כן מכאן דעו חטאתכם שאינו כשאר האומות, ואע"פ שטמאתם חומרכם במצרים ועבדתם ע"א, כמו שאז"ל לבא לקחת לו גוי מקרב גוי אלו עובדי ע"א ואלו עובדי ע"א, עם כל זה הקב"ה הוציא אתכם ועשה אותו אות לכם לשבר עקמימות שבכם ואות למי שהיה מקטרג עליכם, כן במופתים וכן במלחמה וכן במוראים גדולים מורא לכם ולהם, לזה בלשון רבים, כל זה ראיה שהקב"ה חפץ בכם ואי אפשר לכם לצאת מעבודתו לעולם, א"כ אתה הראית לדעת, לא שאר העכו"ם, כי הקב"ה הראך כל זה כדי שתדע ותבין כי ה' הוא האלהים אין עוד, א"כ לך ראוי לדעת זה ולא לאחר: