שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 4

ויצר אותו בחרט. עשה בו צורות כדי שיתעכב בעשייתו, אולי יחשבו מחשבה ויתחרטו זהו בחרט, בשביל חרטה אבל בזוהר אמר ויצר אותו מזבח דא עלמא אתהדר לחורבנא כו', ודא אסוותא אקדים דאלמלא דעבד דא לא אתקיים עלמא על קיימא. חג לה' מחר, נבי נבואה בההוא רזא דמזבח דזמין דינא לשריא עלייהו, חג לה' למעבד דינא, וג' דינין הוו, חד דויגוף ה' את העם, וחד בבני לוי, וחד דאשקי לבני ישראל, והיינו חג דבני לוי, לה' דויגוף ה', מחר דאשקי לון משה וביתו בההוא ליליא ומחר אשתכחו נפיחין ומתין מאינון מיין דהוו מכשכשין במעיהון, וע"ד חג לה' מחר וכל אסותא דעביד אהרן בגין דכתיב ויבן מזבח לפניו, ע"כ:

עוד וירא אהרן. ראה שהוא גועה ופחד שלא יטעו ישראל אחריו לומר שיש בו חיות, לזה ויבן מזבח לפניו, רמז להם שאין בו חיות, וזהו מזב"ח נוטריקון מדבר זה בלתי חיות, ושתקו, וא"ל שיבין מי שנזבח קודם והוא השור שהקריב אדם הראשון וקדש בו ש"ש ואתה מחללו, בן יכבד אב שהשור אב העגל, ואותו שור קרן אחת היתה לו במצחו להורות אחדות שהוא אחד ב"ה, ואתה מפר בריתו, שכן מזב"ח נוטרי' מפר זה ברית חק, לזה ויקרא אהרן ויאמר, כמו ויקרא שם אברם בשם ה' כן קרא כאן אהרן חג לה' ולא לעגל, ח"ג גימ' א"י, ר"ת ה' אחד. מחר, אמר להם מחר תראו שיש מכם שיפול עליהם החרם ברמ"ח איבריהם שנאמר ויגוף ה' את העם, ויש אחרים שירחם עליהם זהו מחר, חרם, רחם, רמ"ח, ואהרן כדי לדחות שלא יעבדוהו היום דחה אותם ואמר להם חג לה' מחר, אמר להם אתם מבקשים מנהיג, מחר הוא חג, המנהיג הוא לנסיעה לחנייה להראות לכם הדרך, מחר הוא חג לא נסיעה ולא חניה, ורמז להם שחטאו חטא גדול ובה' בגדו, שכן חג לקח אותיות שלפניו ושל אחריו יעלה וח"ט בג"ד, כלומר זה חטא ובגד: