ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח ולא מכל צד אלא מלפני ה, קבלו רז"ל שהוא מצד מערב. ונתן את הקטורת על האש לפני ה', שלא יתן בחוץ ויכניס לפנים אלא לפני ה', לפי שצריך להזות מדם הפר אחת למעלה, ואולי בהזותו למעלה יביט ויסתכל בשכינה ויסתכן מחמלתו עליו צוהו שיתן הקטורת עד שיתמלא הבית עשן, כדי שלא יביט בשעת ההזאה, זהו אומרו וכסה ענן הקטורת את הכפורת ולא ימות, כדי שלא ימות אם יסתכל למעלה. סמים דקה והביא מבית, ר"ת סדום רוצה לומר שכמו שעשה הקב"ה אות בינו ובין העולם שלא להביא מבול לעולם ונתן הקשת לאות כן עשה שלא להביא אש לעולם, ונתן הקטורת לאות, ולזה היה מלח סדומית עם סמני הקטורת, כי הקטורת מסלקת חרון אף מהעולם, וכן הוא אומר ישימו קטורה באפך:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19