כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור וגו' הקדשתי לי וגו', לפי שאמר ומת כל בכור בארץ מצרים אחר שלא פרש ואמר מלבד בכורי ישראל ומלאך המשחית מצא מקום להשחית בכורי ישראל, עד שאני הקדשתי אותם לו כדי לסתום פי המשחית מעליהם, ועכ"ז אע"פ שעבדו ע"ז לא נפסלו לגמרי אלא מעבודה לבד אבל בקדושתם הם עומדים שנאמר קדש לי כל בכור וגו' וצריכין פדיון שנאמר וכל בכור אדם בבניך תפדה, א"כ לי יהיו אני ה' נאמן בדבורי. ובזה יתורץ איך הורידום לבכורים מהכהונה כי הדין הוא כיון שעלה לא ירד, שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויגישו שלמים, אלא כמו שאמרתי שלא נתן להם אלא לפי שעה כדי לסתום פי המשחית:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 3 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19