שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 12 · פסוק 1

ותדבר מרים ואהרן במשה. היל"ל וידברו מרים ואהרן, אבל אמר ותדבר מרים, כי עיקר הדבור היה למרים כי הנשים הם דברניות, ואהרן הודה לה או החריש ולא מיחה בה, וע"ז נענש הוא ג"כ שנא' ויחר אף ה' בם. ובמדרש רבי נתן אומר בפניו דברו אלא שכבש משה על הדבר וכו':

על אודות האשה הכושית וגו'. יש מי שכתב שאמרו אם הוא הרחיקה לפי שהיא בת גר וחשובה אצלו כמדינית, והלא הוא לקח אשה כושית ממש והיתה כושית גמורה כמ"ש בדברי הימים של מרע"ה שהלך משה לארץ כוש ועשה מלחמות רבות ונתנו לו הגברת אשת מלך כוש, וזהו כי אשה כושית לקח. ואם רצונו של מקום בה למה הרחיקה. הרק אך במשה, כלומר אילו היתה נבואתו של משה מעט מן המעט היה לו להרחיקה, זהו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר, כלומר אפילו היתה נבואתו כנבואתנו לא היה לו להרחיקה, שאני נשאתי אלישבע בת עמינדב אחות נחשון והוא נשא בת גר, עכ"ז נבואתו למעלה הרבה מנבואתנו, מכאן ידע שרצונו של מקום בה, ע"כ. ואינו מתקבל, כי משה כשנתנו לו הכושית, בפירוש אמר שם שלא קרב אליה, והיא ג"כ אמרה אל השרים שזה מ' שנה לא קרב אלי, ועוד מה ראיה היא וכי בשביל שלקח כושית אחת יקח כושית אחרת, מי שאכל שום וריחו נודף יאכל עוד שום ויהיה ריחו נודף יותר ואולי מי שכתבו לא כתבו אלא דרך מליצה. אלא הכונה באומרו ב"פ לקח לפי שעשה בה ב' לקוחין, שגרשה כשהלך למצרים והחזירה כשהביאה לו יתרו, ואליבא דמאן דאמר שיתרו בא אחר מתן תורה, וכבר נאמר לו ואתה פה עמוד עמדי, שהתיר לישראל דרך ארץ שאמר שובו לכם לאהליכם, ולו לא התיר שאמר לו ואתה פה עמוד עמדי, וא"כ למה החזירה מאחר שאינו יכול ליקרב אליה, ואפילו למאן דאמר קודם מתן תורה בא, כבר רמז לו בסנה וא"ל של נעליך מעל רגליך, שיתרחק מאשתו, זהו על אודות האשה הכושית אשר לקח, כי הוא לא לקחה קודם בשביל יופי כמ"ש רש"י ז"ל כושי"ת בגימ' יפת מראה, כי אפי' שתהיה שחורה ככושית היה לוקחה, כי משה רבינו לא הלך אחר היופי, כי שקר החן והבל היופי, ולא לקחה אלא שידע שהיא בת זוגו כמ"ש בפ' שמות, צפר"ה בגימ' למש"ה, שצפה וראה שהיא זוגתו, כי אשה כושית לקח, ולזה החזירה ועשה בה לקוחין, ומאחר שעשה בה לקוחין אחר שנאמר לו ואתה פה עמוד עמדי, ודאי שהסכים עמו דעתו של מקום, אם כן למה פירש ממנה: