וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, פסוק זה מיותר הוא, כי מאחר שאמר בתחלת פרשת המועדות דבר אל בני ישראל מועדי ה' וגו' ודאי שאמר להם כמנהגו בכל התורה, א"כ מה צ"ל וידבר משה, המתרגם ז"ל הרגיש זאת הקושיא ואמר ואלפינון לבני ישראל, ועכ"ז נראה שלא תרץ שום דבר. ונראה שרמז כאן על כל ימים טובים של גליות שיזהרו בהם, וזו שרמז כאן את מועדי, רבוי א"ת שהוא רמז נקבה (הנסתרת) להפיס דעתה שהיא בגלות עם בניה עושים לה יו"ט לעצמה ומחברים אותה עם בעלה שקורין בו קרבן יום א' והוא יום ב', יום ראשון גימ' תרי"ג שהיא תורה שבכתב, ובא"י עושין יום אחד בלבד כי האיש שורר בביתו, לזה המזלזל במועדות אם הוא צורבא מדרבנן אין מנדין אותו וכו':
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19