וכתב רבינו בחיי ז"ל, ועתה שלח העז את מקנך, והלא כבר מתו במכת הדבר שנאמר וימת כל מקנה מצרים, ואולי זה המקנה קנאוהו משאר הארצות. או אמר כל מקנה רמז על הרוב כי רובו ככולו:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 9 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד אפשר כי סתם מקנה רמז על בהמה דקה, ולזה הוצרך לפרש בדבר בסוסים בחמורים בבקר וכו', וכה"א בין מקנה מצרים ובין מקנה ישראל וישראל היו מגדלי בהמה דקה:
ובמדרש בכל המכות לא אמר ה' הצדיק אלא במכת הברד בלבד. לפי שאדם שהוא מבקש להלחם עם חבירו ולנצח אותו, פתאום בא עליו. אבל הקב"ה אמר לפרעה ועתה שלח העז את מקנך באותה שעה אמר ה' הצדיק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19