עודך מסתולל בעמי. אם הקב"ה החזיק לבו מה פשעו, אלא אמר לו הקב"ה אני יודע שחזקתי לבך על מכה שעברה, אבל עודך מסתולל לעתיד במכה שאחריה שהיא מכת הברד שנאמר ויחזק לב פרעה ולא שלח וגו'. הנני ממטיר כעת מחר, בשאר המכות לא אמר זמן כמו שאמר כאן בעת מחר, לפי שרוצה לומר ועתה שלח העז מקנך ואת כל אשר לך בשדה וגו' ולא יאסף הביתה ומתו, ולא אמר במכת הדבר כשאמר הנה יד ה הויה במקנך אשר בשדה, לפי שהקב"ה רצה להחזיק את לבו ולרדוף אחרי בני ישראל להראותו היד הגדולה על הים, והסוסים מהם מתו בדבר ואם יתמו בברד במה ירדוף אחרי בני ישראל שנאמר ויקח שש מאות רכב וגו', ולזה אמר לו זמן המכה, ואפילו עת המכה אמר לו שנאמר בעת מחר, פירוש כמו זו העת, ולזה אמר לו ועתה שלח העז:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 9 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19