קריאה במקור

שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 33

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם. היל"ל למהר שלחם מהו לשלחם, ומהו החזוק, אלא פרעה רמז שלא יקחו ערב רב, וכשראו המצריים שכוונתם לצאת עם ישראל נתחזקו על פרעה למהר, לא מחמתם אלא כדי שיצאו ישראל במהרה שיאמרו אם אלו שלא היו בגלות הולכים במהרה אנו על אכ"ו, וזהו למהר לעם שהם ערב רב כדי לשלחם לישראל, כי אמרו כולנו מתים. וישא העם את בצקו טרם יחמץ, מכאן ראיה שהם ערב רב שאמר טרם יחמץ, משמע ממהירותם של מצרים לא הניחום עד שתחמיץ העסה, וכן פירש"י ז"ל המצריים לא הניחום לשהות כדי חמוץ, שאם היו ישראל, מצווים הם שלא להחמיץ שנאמר ז' ימים מצות תאכלו, ואומר שאור לא ימצא וגו', אלא ודאי הם ערב רב, וכה"א וגם ערב רב עלה אתם, וסמיך ליה ויאפו את הבצק וגו' כי לא חמץ כי גורשו ממצרים, לפי שגורשו לזה לא חמץ, ואם הם ישראל על כרחם הם מצווים על החמץ, וגם צדה לא עשו חוזר הדבר לישראל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Warsaw, 1883
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
הערות המהדורה
This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19