שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 19 · פסוק 10

ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר. כמו שהתורה נתנה אחר ב' ימים שנאמר ואהיה שעשועים יום יום כן אדם חומר וצורה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כמ"ש ר' יודן חרב פיפיות ב' פיות תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ב' לוחות מצות עשה ומצות ל"ת, יומם ולילה לא ישבותו, והגית בו יומם ולילה. ולזה התחילה התורה בב' בראשית, זהו וקדשתם היום ומחר, יום בא"ת ב"ש מפי, מחר בא"ת ב"ש יסג, גימ' ע"ג, גימ' חכמה, מפי היא הבינה שהיא פה החכמה, א"כ לזה אמר וקדשתם היום ומחר, מחר היינו רחם רמ"ח איבריהם, וכן היום רמז לאברהם שהוא היום, כחום היום. מחר רחם ליצחק שצריך לרחם שהוא אברהם שסודו רחם שהוא כפות תחת ידו, זהו מחר רחם, והיו נכונים ליום השלישי, זה יעקב שהוא שלישי שהוא תורה שבכתב. ובזוהר אמר רשב"י בשעתא דקב"ה בעא לאתגלא בטורא דסיני קרא קוב"ה לכל פמליא דיליה ואמר לון השתא ישראל רפיין ולא ידעין נימוסין ואנא בעי לאתגלא עלייהו בחילא דגבורה ולא יכלי למסבל אבל אתגלי עלייהו ברחמי ויקבלון עלייהו נימוסי, הה"ד ויהי ביום השלישי, ביום השלישי ודאי דאיהו רחמי ע"כ. ואמר וכבסו שמלותם, ולא בגדיהם, רמז על ד' יסודות, וכן וכבסו שמלותם גימ' זו היא טבילה לארבעה יסודותיהם, ולזה לא אמר בגדיהם. עוד בגדיהם שבכל מקום הוא מלשון בגד בוגדים בגדו, והכונה לעזוב החטא שהוא הבגד, זהו וכבס בגדיו וטהר שלא יטבול ושרץ בידו, אבל עתה כבר פסקה זוהמתם והם בריה חדשה, ואמר למשה שיקדש רמ"ח איבריהם, וזה רמז לו באומרו ומחר שהוא רמ"ח כמ"ש, והכבוס הוא לד' יסודות: