עוד ביומו תתן שכרו. אומרים להקב"ה בראת יום בראת פרנסתו תן לו שכרו אותו יום כפי הראוי לאותו יום, כי יש יום שצריך הוצאה ופזור כגון ערבי שבתות וימים טובים, ואם ח"ו יהיה חולה שצריך פזור כפי אותו יום תן שכרו והפסדו, ואם כדי לנקותו ולכפר עון כמו שאז"ל הושיט ידו לכיס בחשבו שיש בו מעות ולא מצא זהו כפרת עונות, כן כאן אם לא נתנה לו בבקר תן לו בערב, ולא יחשיך עולם בעדו, ולא ילין אותה לילה בלא אכילה, ואליו הוא נושא את נפשו שלא תעלה נפשו אותה הלילה ותזעק לפני ה' למה נברא אותו יום בלא פרנסה, והיה בך חטא, יהיה חסרון באותו יום לומר שאין בו השפעה:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 24 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד ביומו תתן שכרו ולא תבוא, רמז על יום של תשעה באב שלא יהיה בו שכר, אלא תבא עליו השמש, כמו שאמר איוב היום ההוא יהי חושך וגו':
ודע כי יש שס"ה ימים ויש שס"ה גידים, וכל יום יש לו מלאך ויום תשעה באב הוא כנגד גיד הנשה ושולט בו סמאל וכל האוכל בתשעה באב כאילו אוכל גיד הנשה, לזה החמירו בו בכל מיני הנאה, תב"א תשעה באב:
מצאתי כתוב שהימים שעושה בהם עבירה אינן נחשבים מחייו, וחוזר ובא בגלגול להשלימן, שנאמר את מספר ימיך אמלא, לא אמר אמלא ימיך אלא מספר ימיך, לזה יש קטנים מתים אחר כ' ימים ללידתן ואחר ל' וכו', עושה הקב"ה שליחות הרבה בשליחות אחת, זה הקטן בא להשלים ימיו כמו שאמרנו, וגם כן כדי למרק עון אביו, וגם כן כדי לתת לו לאביו שכר, כדאיתא פ"ק דחגיגה ת"ר מעשה ב"ר יוחנן בן ברוקא ורבי אלעזר בן חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין כו' טף למה באים כדי ליתן שכר למביאיהם כו') כיון באומרו טף למה הם באים, מאחר שאין להם חיים וסופם למות כשהן קטנים, ואמר כדי ליתן שכר למביאיהם לאבותם ולאמותם כדי שיזכו במילתן, לזה אמר מרגלית טובה היתה תחת ידיכם. שהייתי תמיה למה הם באים הואיל וסופם למות, ועתה נחה דעתי, ובקשתם לאבדה ממנו:
עוד מצאתי כתוב ולא תבא עליו, שאם לא תתן לו תבא בגלגול עליו, ופירוש עליו בשבילו כדי להחזיר לו חובו, ולזה ראוי לומר לחולה קודם שימות אם יש לו לשום אדם חוב עליו או אם יש לו על שום אדם, כדי שלא יתגלגלו, ע"כ:
ובזוהר ז"ל כתיב לא תלין פעולת שכיר וכתיב ולא תבא עליו השמש, לזה סמך ואמר לא יומתו אבות על בנים, לומר כמה הוא עונש העושק שכר שכיר שעל הבן האב אינו מת, והוא מת על הלנת שכר שכיר. והתחיל לא יומתו אבות על בנים ולא התחיל לא יומתו בנים, לומר כמו שהאבות הם גדולים כן הבנים שאינם מתים על האבות הם גדולים, כי כשהם קטנים מתים בעון אביהם, זהו איש בחטאו, אז"ל משנעשה איש, ואמר לא יומתו אבות בלשון רבים ולא אמר לא יומת האב על הבן, כבר ידעת כי גלגול ראשון נקרא אב ושני ושלישי נקראים בנים, אם נתקנו יותר מן הראשון, ופעמים השנים הראשונים הם יותר מתוקנים יותר מן השלישי נקראים השנים אבות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19