קריאה במקור

שלום אסתר · פרק 1 · פסוק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וספר הכתוב כי עשה המלך משתה גדול להודיענו גודל הנס כי כיון שהיו אוכלי לחמו בודאי שלא יקומו עליו כמז״ל בפסוק אמר אויב ארדוף אשיג שבטח לנצחם כיון שהיו עבדיו אוכלי לחמו לא יעיזו פניהם להלחם עמו הראיה כי ישראל היוצאים ממצרים מזויינים יצאו ועכ״ז פחדו בראותם שרדפו אחריהם לפי שהיו אדוניהם ואכלו לחמם ע״כ לא היה להם לב להלחם עמהם אף שהיו באים להורגם וא״כ איפה גם פה לא יקומו השרים לעזרת ישראל להצילם מידו מפני שאכלו לחמו כענין אם רעב שונאך האכילהו לחם כלו׳ האויב והשונא לא יטו אל הבצע כי אם כאשר אין לו למלא בטנו ועל כן כאשר יאכילהו וישקהו לא די שלא יגזלוהו ויהרגהו אלא יאהבהו כענין האמור בפסוק נתת שמחה בלבי מעת שגזרת למעלה שדגנם ותרושם ירבה וזה לסבות רבות. א׳ האמורה כי כאשר ישבעו וילינו לא יטו אחרי הבצע. ב׳ שהם עמלים בדגנם לעצמי ולמחיתי ואני בשלום עמהם מצד היותי קונה מהם את דגנם. הג׳ כי בזה אני מכיר אהבתו ית׳ עמי ולהפך עמהם כי משלם לשונאיו אל פניו להאבידו גם כן הכא בודאי שלא יקשרו עליו מצד אכלם בפיהם כמו שאמרנו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Shelom Ester, Constantinople 1585
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL01

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1