ויהי בימי נודע הוא כי המלך המולך בירושת אביו בודאי כי המדינות הקרובות ייראו ממנו יותר ממה שייראו ויפחדו המדינות הרחוקות אמנם אם לא בא לו המלוכה והממשלה בקנין כי אם בכחו ובגבורתו שהלך אל מדינה א׳ ולכדה ונטה אל מדינה אחרת וכבשה אז ודאי כל המדינות הקרובות והרחוקות יפחדו ממנו כולם כא׳ בשוה ויעשו מאמרו ויקימו דברו תכף ומיד מפני הדר גאונו בקומו לערוץ הארץ. והנה רז״ל אמרו שמלך בזרוע וזה דקדקו באומרו הוא אחשורוש המלך כי מלך עליהם בע״כ ולא בא לו בירושה אלא על צד התוקף וההכרח כענין אומ׳ כשבת המלך וכולי אשר זה היה בשנת שלש למלכו שלא נתיישב בכסא המלוכה עד ג׳ שנים לפי שנצחם בעל כרחם ובדרך זה יבא על נכון או׳ מהדו ועד כוש כי כמו שהדו וכוש קרובים לו בערך היראה והפחד אשר היו יראים ממנו כן היו יראי׳ ממנו קכ״ז מדינות וזה הוראת היות הנס גדול שגם הרחוקים ממנו יגורו כמפני חרב ויעשו כל מה שיגזור עליהם:
קריאה במקור
שלום אסתר · פרק 1 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shelom Ester, Constantinople 1585
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1