והמלך קם בחמתו כלו׳ היה לו קימה במה שיראו כל העולם שהרג המלך למי שבסבתו הרגו את ושתי ובקש גם עתה להרוג את אסתר. גם ממה שיראו העולם שאינו מקפח שכר שום עושה טוב כי למרדכי בעבור שהצילו מיד בגתן ותרש נתן לו מעלה וגדולה כמו שמוכיחים הכתובים ממנו ישמעו ולמדו השומעים להצילו ממות. א״כ למלך בעצמו היה לו קימה ויהיה לו קימה ונתנצלה אשתו ועִמה עַמה ומתוך היין נהרגה ושתי ומתוך היין נתנצלה אסתר ונהרג המן והקריב את ישראל לאביהם שבשמים ע״י היין כמ״ש לעיל.
קריאה במקור
שלום אסתר · פרק 7 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אז והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר כלו׳ חשב להנצל בתת התנצלות לאסתר במה שהוא לא ידע כי היא היתה מעדת ישראל ולה נאות להיות מלכה כי אם היה מתגלה לו זה לא היה שם עצמו בענין זה. ואמר לה שתנתן לו נפשו בשאלתו ולא ירע בעינו על היותו הוא עבד היהודים וכל ממונו והונו יתן בעד נפשו.
והודיענו הכתו׳ כי היה לו אחד בפה ואחד בלב כי כל זה לא אמר אלא שראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך כי לאסתר היה לו צד התנצלות באמו׳ שלא היה יודע מאי זה עם היתה ובודאי שאין כונתו שתמות. אמנם בעיני המלך לא היה לו פה להשיב על אשר הרגו את ושתי בעבורו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shelom Ester, Constantinople 1585
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1