קריאה במקור

חנוכת התורה · סימן 111

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
פרשת תזריע
ברש"י בפסוק דותה לשון דבר הזב מגופה. דבר אחר לשון מדוה וחולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה וכו'. יש לומר דהשני הפירושים הם אמת דהנה הקללה שנתקללה חוה בעצב תלדי בנים והרבה ארבה עצבונך זה דם נדה ודם בתולים. והנה ידוע דהנשים צדקניות לא היו בפתקא של חוה ואין להם צער נדה ולידה רק אותן שאינן צנועות. נמצא לפי זה הפירוש הראשון לשון זב מגופה כלומר בלא צער קאי על נשים צדקניות. והפירוש השני לשון חולי ומדוה הוא באותן שאינן צנועות כנזכר לעיל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6