במסכת נדה דף ל"א וגם בילקוט פ"ז שאלו תלמידיו את רבי שמעון מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן אמר להם בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק עוד לבעלה וכו' עיין שם. וקשה מפני מה שאלו דוקא שאלה זאת לרבי שמעון. ועוד קשה מהו הלשון של קופצת ונשבעת הוה ליה למימר משום דנשבעת דמלשון קופצת משמע שמקדמת. ויש לפרש על פי מה דאיתא ג"כ במס' נדה דף מ' דיוצא דופן אינה יושבת עליו ימי טומחה ואינה חייבת בקרבן ור' שמעון סובר הרי זה כילוד וחייבת בקרבן וכו' עיין שם. והנה איתא בפירוש המשניות להרמב"ם במסכת בכורות פ"ח מ"ב שאין אשה מתעברת עוד אחר יוצא דופן עיין שם. לפי זה אתי שפיר דברי הגמרא הנזכר לעיל. דיש לומר דהתלמידים ידעו שפיר שטעם הקרבן הוא משום דנשבעת. אבל רבי שמעון על כרחך אית ליה טעם אחר דהא הוא בעצמו סובר דביוצא דופן גם כן חייבת בחרבן והא בזה לא שייך טעם הנזכר לעיל דהא בלאו הכי לא תלד עוד. משום הכי שאלו דוקא לר' שמעון לשיטתך דסברת דעל יוצא דופן גם כן מביאה קרבן אם כן אמאי אמרה התורה דכל הנשים יולדות חייבות בקרבן הא ביוצא דופן לא צריכה לשבועה דהא בלאו הכי לא יהיה לה אחר כך שום צער לידה דהא אינה יולדת עוד אחר כך. משום הכי השיב ר' שמעון שפיר בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת. רצה לומר בטרם תדע אם יהיה יוצא דופן או לא היא מקדמת ונשבעת משום הכי חייבת בקרבן וחל השבועה. ושפיר מיושב כל הקושיות:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 112
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6