לבוא מצרימה. בהיותו הולך אל הארץ שראה ברוה״ק ונכלל בדבר ה׳ אל הארץ אשר אראך. הי׳ בטוח בדבר ה׳ ומקללך אאר. ומכש״כ מי שיגע באשתו ואין לך קללה יותר מזה. אבל בהיותו הולך למצרים או אפי׳ יושב בארץ פלשתים לא הי׳ מובטח בפירוש. הי׳ ירא מסכ״נ. ואם ירצה הקב״ה להשגיח עליו גם פה הלא יכול להציל את שרה מעבירה גם באמרו אחותי היא. וכאשר באמת כן הי׳. ויותר מבואר בזוה״ק ס״פ תזריע שראה מלאך הולך לשמור את שרה. ודקדקו ז״ל מלשון למען ייטב לי ולא אמר ייטיבו לי אלא קאי על המלאך. ורק ירא מסכנת נפשו. והא שלא ירא בהיותו בחברון הוא משום שהי׳ בחברת ענר אשכל וממלא והיו שומרים עליו. וגם זה דלא כהרמב״ן ז״ל שהשיא על א״א עון אשמה בזה:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 12 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3