כי כבד הרעב בארץ. כפל הכתוב להודיע שכל עוד שהיה אפשר להשתדל למכור רכושו ולבטוח בה׳ עשה עד שמכ״מ כבד עליו הרעב אז קיים בעצמו רעב בעיר פזר רגליך כדאי׳ בפ׳ הכונס. והי׳ בזה נסיון לא״א שלא הקפיד אלא הבין שכך הוא עצת ה׳ ורצונו. ולא כהרמב״ן ז״ל שכתב שחטא במה שיצא שהיה לו לבטוח בה׳. דודאי בטח כל האפשר אבל כך עלה במחשבה לפניו ית׳. ואין לתמוה על שהגיע הרעב לכלל המדינה בשביל איזה תכלית לאברהם וזרעו. שודאי כך הוא המדה אחר שתכלית העולם הוא בשביל אותו צדיק. והיינו דאי׳ ביבמות ס״ג אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל וכו׳ וע״ע להלן כ״ו א׳ מש״כ שעיקר הרעב לא הי׳ בשביל נסיון אלא לתכלית אחר. ורק ממילא הי׳ בזה נסיון:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 12 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3