מערב עד בקר. פ"ה מזה שדולקת מערב ועד בקר. ושיערו חכמים חצי לוג בלילי טבת הארוכות ואם יותר אין בכך כלום והר"י בר אברהם פירש דאין זה דרך כבוד לזרוק המותר. אלא כדקאמר במנחות בן ביבא ממונה על הפקיעים כלומר עושי הפתילות לפי אריכות הלילה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 27 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אורים. נראה לה"ר יוסף בכור שור. דאורים לשון ארצות הוא כדכתיב על כן באורים כבדו ה'. וכן אור כשדים גבולים מקום שהתחומין כלים שם שהיה כתוב שם תחום פלוני לפלוני וגבולים ומצרים כתובים תוך החשן וכן כל שבט ושבט הכתוב באבן. תחומו וגבולו נתון כנגדו. וזהו משפט בני ישראל על לבו שלא יוכלו לערער זה על זה כלום. וכשהיו בימי יהושע היו מטילים גורלות ואם היה נופל הגורל כמו שכתוב בחשן. והכהן היה מכוון ברוח הקדש ולא היה מתרעם כל אחד ומערער על חלקו. וכן מפורש בפ' בבא בתרא קלפי שבטים קלפי תחומין לפניו והיה מכוון ברוח הקדש בשעת מלחמה. ובשעת צורך היו עולות האותיות הכתובות ואומרות אליהם מה שהיו צריכים לישאל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a