מה בצע כי נהרג את אחינו. כיון שאנחנו צריכים לכסות מיתתו אין זה נקמה כיון שלא נהרגהו בגלוי. טוב לנו שנמכרנו לישמעאלים. ד"א מה בצע להרוג וכסינו את דמו שנעשו כיסוי לדמו כמו לעוף. שהרי יוסף עולה בגימ' עו"ף. שטוב לנו שנשים שיוויו בכיס חליפי דמו. ד"א דקאי אקרא דלעיל דכתיב וישבו לאכל לחם. ומה בכך אם אכלו. אלא בצעו וברכו על הלחם ועל זה אמר יהודה מה בצע כלומר מה יתרון כי ברכנו אלהים ואנחנו חוטאין לו להרג את אחינו הלא טוב לנו לשים המעות בכיסינו וזהו וכסינו את דמו. וכשמכרוהו השביעוהו שלא יגלה לאביו ולא ישוב אליו עוד. ולכך היה נעלם כ"ב שנים. והילך הכ"ב שנים בן י"ז שנים היה כשנמכר ובן ל' שנה היה בעומדו לפני פרעה. וז' שני השבע ושנתים הרעב הרי כ"ב שנים. והם היו כנגד כ"ב שנים שלא כיבד יעקב לאביו. כ' שנה דלבן וסוכות ובית וסוכות כלו' קיץ וחורף וקיץ הרי שנה וחצי. וששה חדשים שהיה בדרך והיינו דאמר יעקב זה לי עשרים שנה בביתך שלקה יעקב כנגדן כשנמכר יוסף:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a