הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 28

וימשכו ויעלו. מתחלה מכרוהו בבור בעשרים כסף בלבד מפני הרקת פניו שהיה מפוחד מהנחשים התחילו לעלותו מן הבור וחזר לו תואר פניו כשנפרד מן הנחשים. וכאשר ראו אחיו שהוחזר לו תוארו אמדוהו שלא יתנוהו בעשרים כסף רצו להורידו לבור ונתנו להם הישמעאלים מנעלים ואז ויעלו את יוסף מן הבור לגמרי:

וימכרו את יוסף לישמעאלים. פ"ה שאחיו מכרוהו לישמעאלים וישמעאלים למדנים ומדנים לפוטיפר ובדין היה לו לכתוב והמדנים מכרו אותו אל מצרים. ורשב"ם פי' מדנים ומדיינים אומה אחת הן כי מדן ומדיין אחים היו. וקשה דלעיל הביא רש"י מדרש פסים על שם צרותיו שנמכר ד' פעמים ולפי זה לא נמכר אלא ג' פעמים. לכך נראה לפרש כן ותמצא ד' מכירות. והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד ובין כך ובין כך מדברים אחיו זה לזה. לכו ונמכרנו לישמעאלים הבאים ובטרם באו הישמעאלים אליהם ויעברו אנשים מדינים סוחרים ומכרוהו להם בעודו בבור בעבור נעלים מספק אם הוא חי או מת. ועודם מדברים ומושכים אותו מן הבור באו הישמעאלים וימשכו המדינים יוסף מן הבור וימצאוהו חי ומכרוהו לישמעאלים וישמעאלים למדינים והמדינים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה הרי ד' מכירות. והא דכתיב לקמן ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה לאו משום שקנאו מהם אלא כשראה פוטיפר אותם מדינים שהיו כושים מוכרים נער לבן ויפה כיוסף. תמה מאד ונבהל אמר בכל מקום גרמוני מוכר הכושי וכאן כושי מוכר גרמוני אין זה דבר שיכול להיות ודאי גנבוהו. גרמוני. פי' לבן ויפה. א"ל פוטיפר תנו לי ערב שלא גנבתם אותו הביאו הישמעאלים שמכרוהו להם להיות ערבים שלהם שלא גנבוהו והיינו ויקנהו פוטיפר מיד הישמעאלים מערבותם כמו אנכי אערבנו מידי תבקשנו:

וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף. תימא אדם יפה כיוסף למה נמכר כל כך בדבר מועט. י"ל דנמכר בעשרים כסף לכל א' וא' מאחיו. והיינו דכתיב ואביון בעבור נעלים נע"לים עולה ר' והיינו עשרים כסף לעשרה אחיו (אש"ה ק"ק דלא היו כ"א ט' שהרי ראובן לא היה עמהם במכירה ואפשר שכך התנו עם הקונים שהם עשרה אחים ויקבלו בדמיו ך' כסף לכל א' מהם) ובשביל שמכרו בכור רחל בעשרים כסף שהם חמש סלעים שהרי סלע ארבעה דינרים וכסף היינו דינר נמצא הה' סלעים כ' כסף לפיכך חייב הקב"ה לפדות בכור בה' סלעים ולפי שחלק כל אחד ואחד עולה בידו חצי שקל דהיינו שני דינרים שהרי עשרים דינרין זהו שני דינר לכל אחד ואחד דהיינו חצי שקל לפיכך צוה הקב"ה להביא מחצית השקל. אכן בפרקי ר"א פריך היאך נתנו יוסף בדבר מועט כזה. ומשני הוריקו פניו בעבור נחשים ועקרבים שהיו בבור. וי"מ עשרים כסף עשרים זקוקים מכסף שהרי חשבון אותיות של כסף עולה ק"ס והיינו ק"ס אשטר"לינש שהם י"ג דינרים ור"ף אשטר"לינש וכן עולה מעות מזקוק כסף שקורין מר"ק בלע"ז: