ומיד בן נכר וכו׳ לכך נאמר למעלה איש וכו׳ בפ״ק דחולין דף י״ג הק׳ התוספות ז״ל ל״ל איש איש לרבות את הנכרים תיפוק ליה מדכתיב הכא ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה דהיינו בעלי מום מכלל דתמימים תקבלו ותירצו לפי דרכם ע״ע. ולעד״נ דאי לאו איש איש הוה מפרשינן קרא דהכא אדרבא דאתא לאסור לקבל מהן בין תמימים בין בעלי מומין דתמימים דידהו נמי בבע״מ דמו ומשו״ה כתיב מכל אלה ולא כתיב מאלה דמכל לרבויי אתא דאפילו תמימים אסור משו״ה אצטריך איש איש לרבויינהו בתמימים. וא״ת השתא דכתב רחמנא איש איש האי מכל מאי עבדינן ליה. י״ל דאצטריך למאי דתניא בת״כ מנין שאין מקבלין שקלים מן הע״א. תלמוד לומר ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם אין לי אלא תמידין שקרויים לחם שאר קרבנות הצבור מנין ת״ל מכל אלה ופי׳ שם הר״ב ק״א דאי לא מיהדר אלא אבעלי מומים הול״ל מאלה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 22 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745