אתו ואת בנו נוהג בנקבה וכו׳. פיר׳ דק״ל אמאי אצטריך למיהדר למכתב אתו הול״ל ושור או שה ואת בנו ומשני דה״ק אתו ואת בנו כלום מי שבנו כרוך אחריו דוקא יצא זכר שאין בנו כרוך אחריו כמ״ש בגמרא ומאי דכתב קרא בלשון זכר משום דאצטריך למכתב שור למאי דדרשינן בגמרא ר״פ אותו ואת בנו משו״ה הוצרך לכתוב אתו לשון הנופל על שור. ומיהו עכ״ז אכתי לימא קרא אותו ובנו מאי ואת בנו כאילו הדר וכתב את בנו ואותו וזה שאמר רש״י אף בנו ואותו במשמע:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 22 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745