אמור אל אהרן לפי שהגין וכולי לא ידעתי למה לא ביקש רבי׳ טעם על מופת המט׳ שהשליכ׳ אהרן להופכה לתנין ולא היה ע״י משה והנר׳ לומר בטעם הדבר לפי שמשה נענש ע״יז שא״ל הקב״ה מה זה בידך וכו׳ וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה ופיר״שי התם לפי שתפס אומנותו של נחש שסיפר לה״ר על ישראל וכיון שזה היה קטיגור עליו לא יכול ליעשות מופת זה על ידו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 7 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכל וכולי במרחצאות ובאמבטאות וכו׳ באמבטאות שבקרקע קאמר רבי׳ דאילו אמבטאות שבכלים הרי הן כלולי׳ בעצים ובאבנים כדפי׳ רבי׳ בסמוך וניחא ליה לרבי׳ לפ׳ הכי ולא כדאיתא בש״ר דבכל ארץ מצרים גם המים שבכלים ובעצים ובאבנים היינו אפי׳ מה שרוקקים משום שפי׳ זה קרוב טפי לפשט דבכל ארץ מצרים משמעותו בקרקע דוקא. ותו דמלת בעצים משמע טפי מה שבתוך העצים דאילו לפירוש המדרש הוה ליה למימר על העצים וכו׳ כלומר שכשהיו רוקקים על האבנים או על העצים היה נעשה דם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745