וירא פינחס ראה מעשה וכו׳ הכי אמר רב בפ׳ הנשרפים. ומיהו קשה היכי קאמר וירא והלא אכתי לא ראה אלא שמע שהרי בבה״מ היה יושב ובתר הכי כתיב ויקם מתוך העדה וכו׳ ויבא אחר איש ישראל וכו׳ אם כן עדיין לא ראה המעשה בעיניו ונ׳ לפ׳ דלא קאי על מעשה העבירה אלא אדלעיל קאי דכתיב קח את כל ראשי העם וכו׳ ומפרשי׳ בש״ס פ״ד דסנהדרין דף ל״ה חלק להן בתי דינין ואמרינן מ״ט אילימא משום דאין דנין שנים ביום א׳ והא״ר חסדא ל״ש אלא בשתי מיתות אבל במיתה א׳ דנין אלא כדי שישוב חרון אף מישראל. ופירש״י כשהקדוש ב״ה רואה שכולם עסוקים בדבר ומקנאים לכבודו ע״כ והיינו המעשה דקאמר ראה מעשה שצוה הקב״ה לחלוק בתי דינין כדי להשיב חרון אף שצריך שהכל יתעסקו ויקנאו לכבודו והיה מחשב בזה ובמחשבה זו נזכר ההלכה שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו לקנאת לכבודו ית׳ ולהשיב חרון אף נמצא שע״י מעשה האמור נזכר הלכה זו להיות דבר כעניינו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 25 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745