ונקה וכו׳ הא בדקוה וכו׳ ד״א וכו׳ צריכי דלפי׳ קמא ק׳ חדא דמהיכא תיתי ס״ד שיענש דאצט׳ הך קרא אחר שהכתוב קבעו עליו חובה להביאה ולהשקותה. ותו דא״כ לא הול״ל אלא ונקה האיש ותו לא דמדכתיב מעון משמע דמעון ניאוף קאמר דומיא דרישא את עונה ועוד דתחלה הול״ל והאשה ההיא וכו׳ ואח״כ ונקה לומר אעפ״י שהאשה תשא וכו׳ מ״מ ונקה האיש לכך מייתי ד״א דהשתא נימא דמעון היינו דומיא דעונה דאסורה עליו מתחלה והשתא ונקה. ולר״א נמי קשה דהא פשטיה דקרא בטמאה כתיב מדמסיים והאשה וכו׳ ובטמאה היכי שייך לומר ונקה אדרבה כשנודע ע״י המים שחטאה פשיטא דטפי אסורא ליה והכי אי׳ בגמרא כשמתחיל בטנה לצבות אסורה לבעלה ומש״ה מייתי נמי פי׳ קמא. וא״ת ואמאי מותר׳ לבעלה כששתתה דילמא חטאה וזכות תולה לה וכ״ש דנר׳ מהש״ס דפ׳ ארוסה דאעפ״י דמתנוולה דרך איברים כל שלא התחיל בבטן וירך אכתי שריא ואמאי ליחוש לה וי״ל דאזלי׳ בתר רובא דרוב החוטאות כגון זו לית להו זכות כדאי לתלות:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 5 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745