משכיל לדוד · בראשית · פרק 42 · פסוק 3

וירדו וכו׳ ולא כתב וכולי ההרגש שהכל מיותר דלא היל״ל אלא וירדו דהא ידעי׳ על מי מדבר:

עשרה וכולי אהבת כלם וכו׳ ההרגש הוא פשוט דהול״ל עשרה אחי יוסף אלא מוכרח לדרוש הכי ומ״מ מ״ש שלא היתה אהבת כלם ושנאת כלם וכולי הוא קשה ההבנה דמהו ענין שנאה לכאן והלא כבר הקדים רש״י שהיו מתחרטים במכירתו וכולי ונר׳ דה״ק שכלם נתחרטו ומ״מ לא היתה אהבת כלם שוה כי היכי שלא היתה ג״כ מלפנים שנאת כלם שוה שהרי שמעון ולוי שהיו שונאין אותו הרבה עכשיו נכנס בלבם קצת אהבה אך דבר מועט ושאר אחיו בני לאה יותר מעט ויהודה יותר מעט וראובן יותר ובני השפחות יותר ומ״ש שלענין לשבור בר כלם לב אחד שנראה שאין לזה רמז בפסוק אפשר שזה נרמז באומרו לשבור בר שמלת בר יתירה דהול״ל לשבור וכדכתיב לעיל לשבור אל יוסף ושברו לנו משם ובכלם לא ביאר לשבור בר א״ו לרמוז דלשבור כלם כאחד בלב בר ושלם: