פן יקראנו אסון ובבית וכו׳ ההרגש הוא דמה נשתנה בנימין טפי מכלהו שחשש עליו פן יקראנו אסון ומשני שהיה בסכנה מחמת שאמו ואחיו אירע להם רע בדרך ומכל מקום במדרש לא דרשו כן על הפרשה הזה אלא לקמן על פ׳ וקראהו אסון. ונ״ל הטעם משום דמקרא קמא ליכא שום הוכחה שהשטן מקטרג וכו׳ דדילמא מה שהיה חושש יעקב היה מאסון דבידי אדם בהא לא שייך אלא בדרך דבבית אפשר לשומרו אבל מדכתיב בתר הכי זימנא אחריתי וקראהו אסון וק׳ תרתי ל״ל אלא מכח יתורא דקרא מוכח שפיר שהשטן מקטרג וכולי דהך אסון יתירא ע״כ באסון דבידי שמים מיירי וכזה פירשתי בחידושי מ״ש בגמרא ר״פ אלו נערות אטו יעקב אהא אזהר אהא לא אזהר יעקב על כל מילי אזהר והיינו מכח יתורא דקרא כדאמרן:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 42 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745