שא נא ל׳ השחזה וכו׳ בחר רבינו בפי׳ זה ולא ביאר כפשוטו וכדמתרגם אנקלוס סב משום מלת נא דאם ר״ל ל׳ בקשה ק׳ וכי דרך ארץ שהאב מתחנן לבנו לא הול״ל אלא בל׳ צווי ולא בלשון בקשה ובפרט דבר שהיה לטובתו כדי לברכו ומה גם שאין עיקר ותכלית הדבר לקיחת הכלי זיין א״כ לא היה צריך לומר ל׳ בקשה אצל לקיחת הכלים אלא בעיקר מלתא. והא ליכא למימר דהכא אינו ל׳ בקשה אלא כמו עתה דא״כ ה״ז כפל ועתה שא נא מכל זה יושר בעיניו לפרש ל׳ השחזה דבהך מלתא דוקא הוצרך ל׳ בקשה ולא אעיקרא דמלתא אלא בפרט זה לומר דאע״ג דמדינא באותו זמן לא נאסרה להם נבלה מ״מ הוא היה מחמיר הכל כמו אברהם אביו ולכך ביקש ממנו שלא ימנע מחמת המהירות מלהשחיז. וכיון שרצונו ז״ל לפ׳ לשון השחזה הוצרך לפ׳ תחלה תליך שהיא החרב להודיע דשפיר מצי קאי עליה נמי ואקשת נמי פשיטא דמצי קאי כי ההיא דאמרו בגמ׳ דחולין דהוה בדיק גירא ושחיט בה עופא בהדי דפרח. ודלא כהנח״י שהביא הש״ח שיצחק לא צוהו אלא דוקא על החיה כי ציד הוא כולל חיה ועוף אלא שרבקה לקחה גדי שטעמו כצבי שהוא אחד מהדברים שהיתה רצונו. וצריך לחרב וקשת דזימנין דשחיט ליה בגירא וזמנין דשדי ליה גירא בחיה במקום שאינו עושה אותה טריפה כגון ברגל מן הארכובה ולמטה וה״נ לעוף למטה ברגל א״נ בגופו ושוב שוחט בחרב:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 27 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745