משכיל לדוד · בראשית · פרק 46 · פסוק 15

שלשים ושלש ובפרטן וכו׳ ההרגש שמבחוץ נר׳ דק״ל מאי דכתיב כל נפש בניו ובנותיו ל״ג דמאח׳ שלא היה בכל בני לאה רק בת א׳ דינה לא הול״ל ובנותיו רק ובתו דבשלמא בפ׳ ויקומו כל בניו וכל בנותיו שבפרש׳ וישב שפיר מדריש למר כדאית ליה כלותיו הכנעניות ולמכ״ל תאומות הנולדות עם השבטים כדפירש״י שם אבל הכא לא שייך לא הא ולא הא דכנעניות אינם בכלל יוצאי יריכו והתאומות צ״ל שמתו כמ״ש רש״י בסמוך וא״כ אמאי כתיב ובנותיו ולפי מה שפירש״י ניחא שכולל גם יוכבד דבני בנים הרי הן כבנים ושייך לכתוב ובנותיו ודע דכדי להודיע שמה שהוסיף הכתוב על הפרטות בחשבון הכולל היא נקבה לכך נכתב שלשים ושלש בלשון נקבה דהול״ל ושלשה כיון דרוב׳ זכרים והואיל ולרמוז זה הוצרך לכתוב כאן ושלש אגב כתב נמי בבני זלפה שש עשרה בל׳ נקבה לפי שבהם ג״כ היתה נקבה בכללם סרח בת אשר אבל בבני רחל ובני בלהה שלא היתה שם נקבה כתב המנין בל׳ זכר כל נפש ארבעה עשר כל נפש שבעה ומ״ש רבינו שנולד׳ בין החומות והכי אמור רבנן בב״ב צ״ל דהוכרחו לומר כן שנולדה דוקא בין החומות משום דאם לא נולדה אלא אחר הכניסה ממש לא היתה נכנסת בחשבון דבשלמא מנשה ואפרים אף על פי שנולדו במצרים ממש מ״מ הואיל שכבר נולדו קודם ביאת יעקב והיו שם שייך להכניסם בחשבון אבל זו אם איתא שלא נולדה אלא אחר שנכנסו בתוך מצרים ממש אין סברא להכניסה במנין והיתה גם היא בכלל תולדותיהן שהולידו אחר כך במצרים וא״א לומר גם כן שנולדה בדרך קודם כניסה כלל שהרי כתיב אשר ילדה וכולי במצרים לכך הוצרכו לומר שהיו שני חומות במצרים ונולדה בין החומות: