ונתנה וכו׳ שלא תדאגו וכו׳ ואכלתם לשובע אף וכו׳. יש להבין למה הפך ושנה רבינו סדר הכתוב. ופי׳ בני ידידי הנז׳ ה״י דהוכרח רש״י להקדים פי׳ של וישבתם לבטח וכו׳ משום דאי הוה מפרש קודם לכן ואכלתם לשובע ברכה לתוך המעיים היה מקום להק׳ על דבריו מנ״ל הא לפרושי הכי דילמא קרא ה״ק ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע משום דזימנין דאף על פי שנתנה הארץ פריה ויש רוב תבואות אפ״ה אין אוכלין לשבע אלא מצמצמין לפי שמתפחדין שמא לשנה הבאה לא יהא שובע כ״כ דכבר כחיש חילא דארעא בשנה זו. והילכך צריכים להצניע מתבוא׳ שנה זו לשנה הבאה קמ״ל הכא ואכלתם לשובע בלי פחד ומנ״ל ברכה במעיים. אבל השתא דכבר פי׳ רבינו דהיינו פירושא דוישבת לבטח עליה. ומוכרח הוא לפרש כן משום דוישבתם לבטח קאי ארישיה דקרא על ענין תבואה. ועוד דאי לבטח מאויבים כבר כתיב בקרא דלעיל. מעתה ואכלתם לשובע מאי עבדינן ליה מוכרח הוא לפרש ברכה במעיים ונכון:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 25 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745