והיוצא מפיכם וכו׳ שמשה לא ביקש וכולי אין להק׳ דכיון שהם קבלו תחלה להתעכב עד אחר כיבוש וחילוק למה משה אחר כך לא בקש מהם אלא כיבוש לחוד. דמ״מ לא רצה להטיל בתורת התנאי באופן שאם יתבטל התנאי יבוטל המעשה אלא מה שהוא לתועלת שאר השבטי׳ דהיינו לישב עד אחר כיבוש כדי שלא להניא לבם ושילכו בראשי גייסות שגבורים היו אבל אחר שכבשו תו ליכא שום תועלת לשאר השבטים במה שנתעכבו עמהם ושמא יארע להם איזה אונס או הכרח שלא יוכלו להתעכב ולא רצה שבזה יאבדו חזקתן לכך לא התנה אלא על הכיבוש. אבל החילוק הזכירו כאן להם באמרו והיוצא מפיכ׳ תעשו בתורת נדר לא בתורת תנאי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 32 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745