משכיל לדוד · במדבר · פרק 33 · פסוק 1

פירש״י ז״ל אלה מסעי למה נכתבו המסעות וכו׳ פי׳ שיש הרגש מבחוץ דכ״מ שנאמר אלה פסל את הראשונים והכא ודאי לא פסל מידי שהרי כל מסעיהם נכתבו כאן וא״כ לכאורה ק׳ דהו״לל ואלה דמשמע מוסיף על הראשונים דהכא נמי הכי הוי לפי האמת דמוסיף לכתוב מסעות הרבה שלא נזכרו למעלה כלל שהרי מכל המסעות שמרתמה שהוא מדבר פארן עד מדב׳ צן היא קדש לא נכתבו לעיל אין גם אח׳ וכמה אחרים ג״כ שלא נכתבו ועל זה משני רש״י ז״ל שאין תכלית מכוון הכתוב כאן להשלים מה שחסר למעלה מלהודיע מקומות מסעיהם דא״כ לא הו״לל אלא אותם שלא מנה למעלה שהם החסרים ואמאי חזר ומנה ג״כ כל המסעות שכבר נכתבו. אלא האמת הוא שלמה נכתבו המסעות הללו להודיע חסדיו של מקום וכו׳ ולא לגלות שם כל המקומות שעברו בהם דליכא בהא שום נפקותא. וכדי להודיע שאין כוונת הכתוב להודיענו שאר המסעות שלא גילה למעלה לכך לא כתב ואלה דא״כ הוה משמע שבא להוסיף ולבאר מה שחיסר. ומ״ש רבינו מ״ב מסעות. ק׳ דניתי ס״ת ונמני דליכא אלא מ״א מסעות י״ד מרעמסס עד רתמה. וה׳ מהר ההר עד ערבות מואב כמ״ש רש״י. אבל מרתמה עד הר ההר דרבינו מונה עשרים ליכא אלא י״ט. ותמיהא לי שהרא״ם ז״ל לא הרגיש בזה. וראיתי בש״ח שהרגיש בקושיא והניחה חלקה. ואברא דמנין מ״ב מסעות של ישראל הכי מרגלא בפומייהו דרבנן וסודם רם ונשא. ע׳ בע״מ מאמר חק״ד ח״ג פכ״ב וע׳ בשל״ה בדרוש פ׳ זו. ומ״מ לפי הנר׳ בציר חדא. ונר׳ דמספר מ״ב מסעות המכוון בהם מ״ב מקומות שישבו ישראל משיצאו ממצרים עד ערבות מואב וקרי להו מ״ב מסעות והראשון הוא רעמסס ולכי תידוק שפיר שייך ביה לשון מסע לפי שישראל היו מפוזרין בכל ארץ מצרים ולשעה קלה כינסם הקב״ה כלם ברעמסס כדאי׳ במדרש וזהו המסע הראשון. ומה שמנה רש״י י״ד מרעמסס עד רתמה היינו עד ולא עד בכלל ולכשתמנה מרעמסס עד רתמה ותתחיל מרעמסס הרי הם י״ד מקומות. ושוב תמנה מרתמה והילך עד הר ההר והר ההר בכלל הרי הם עשרים מקומות ואחר כך מצלמונה ואילך עד ערבות מואב ועד בכלל הרי ח׳ מקומות בין הכל מ״ב מקומות ומ״ש רש״י שהי״ד כלם היו בשנה ראשונה. לאו דוקא שלא היו בשנה ראשונה אלא י״ב עד מדב׳ סיני ומאז כתיב בפרשת בהעלותך ויהי בחדש הרא׳ בשנה השנית וכו׳ ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וכו׳ אלא כוונתו לומר קודם גזרת המרגלי׳: