משכיל לדוד · ויקרא · פרק 14 · פסוק 13

במקום וכו׳ לפי שיצא וכו׳. אף על גב דלענין זה גם החטאת והעולה יצאו מכלל שאר החטאות ועולות שגם הם צריכים העמדה דואותם דכתיב בקרא דלעיל אכלהו קאי (לחד פרושא דפי׳ הר״ב ק״א בברייתא ופירוש זה נ״ל עיקר עיין שם) מ״מ כתביה קרא גבי אשם שהוא הראשון ורמזו גם כן בכלהו אידך באמרו במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה שאם לא בא הכתוב אלא להשוות אשם זה לחטאת דעלמא לומר כשם שחטאת ועולה דעלמא טעונים צפון כך אשם זה של מצורע טעון צפון ל״ל תרתי את החטאת ואת העולה ליכתוב במקום אשר ישחט את החטאת ותו לא ועוד הול״ל במקום הקדש ברישא ולכתוב הכי ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת א״ו ה״ק קרא ושחט את הכבש הזה של מצורע במקום אשר ישחט ג״כ את החטאת ואת העולה האלו של מצורע ושלשתן הן במקום הקדש כלומר בצפון והיינו דדייק קרא וכתב אשר ישחט לשון עתיד ולא כתיב אשר שוחטים א״נ לימא אשר ישחטו כלומר בעלמא ומדכתיב ישחט ש״מ דאהנך קאי. והכי תניא בת״כ אין לי אלא אשם במקום הקדש מנין אף חטאת ועולה במה״ק ת״ל את החטאת ואת העולה במה״ק ע״כ ופירושו נ״ל דהיינו. כדאמרן דאתא לאשמועינן שאף החטאת והעולה של מצורע טעונים שחיטה במקום הקדש כלומר בצפון ופירושו מקום שחיטת ק״ק ואופן הלימוד הוא על דרך דכתיב. ובש״ח לא עיין בת״כ וכתב בזה מה שכ׳ ע״ע: