תלונתם וכו׳ ויש חילוק וכו׳ הכרחו של רבינו ברור לעין דאילו כפי הנראה דתלונותם הן שמות רבות הול״ל ותכלינה ולא ותכל. אלא שהענין בעצמו אינו מובן דמה ר״ל שם דבר בלשון יחיד ואפי׳ הן תלונות הרבה והלא אם הן תלונות הרבה אינו לשון יחיד. ונראה דכוונתו ז״ל שזהו ההפרש שבין תלונותם לתלונותיהם תלונותיה׳ ר״ל מיני תלונות שונות הרבה זה מתרעם על דבר א׳ וזה על ד״א. אבל באמרו תלונותם ר״ל מין תלונה אחת שוה בכולן וזהו שם דבר בלשון יחיד אלא דהרבה פעמים נתלוננו ואם פעם א׳ בלבד אז כתיב תלונתם. כך יש לדחוק ולפ׳ כוונתו ז״ל אלא דמכל מקום חילוק זה פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. וכבר תמה עליו הרא״ם ז״ל שלא מצא לו חבר בכל המקרא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 17 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745