פירש״י ז״ל ברכה וקללה האמורות וכו׳. דק״ל דהא לא חזינן הכא שנכתב לא ברכה ולא קללה ומשני שהן האמורות בכי תבא ולא הוה סגי לרש״י לכתוב כך האמורים בפ׳ כי תבא דא״כ הוה אפש׳ לפרש דקאי על פרשת והיה אם שמוע תשמע וכו׳ והיה אם לא תשמע וכו׳ דהיינו צ״ח קללות דכתיבי התם ולכן הוצרך לפ׳ בהר גריזים וכו׳ וראייתו דהנהו דוקא קאמר מדכתיב בתר הכי ונתת את הברכה על הר גריזים וכו׳ ש״מ דאכלהו קאי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 11 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745