משכיל לדוד · שמות · פרק 34 · פסוק 26

גדי וכו׳ שהוצרך לפ׳ בכמה מקומות וכו׳ משמע דר״ל דאיכא טובא גדי עזים והילכך אף למ״ד ב׳ כתובים הבאים כא׳ מלמדין הכא דכתיבי כמה קראי לכ״ע אין מלמדין אמנם בפ׳ כל הבשר דף קי״ג אמרי׳ דליכא אלא ב׳ קראי חד גבי רבקה וחד גבי יהודה וכתבו התו׳ טובא כתיבי אלא כל הנהו דרבקה חשיב חד וכן כל הנהו דיהודה ופריך הש״ס הניחא למ״ד ב׳ כתובים וכו׳ אין מלמדין אלא למ״ד מלמדין מא״ל ומשני תרי מעוטי כתיבי העזים ופיר״שי גופיה ה״א דכתיב בכל חד מיעוטא הוא כאן גדי עזים הא כל מקום וכו׳ וא״כ ק״ק כאן על רש״י שכתב בכמה מקומות דמשמע כדלעיל. וי״ל דסבר רבינו דלא פסיקא לן דאית למחשב כלהו כחד וכדלעיל בדברי התו׳ אלא האמת דנפישי קראי הכא ול״כע אין מלמדין. וא״הנ דהתרצן הוה מצי לתרץ הכי כי פריך ליה הניחא למ״ד אין מלמדין וכו׳ שאני הכא דאיכא קראי טובא ול״כע אין מלמדין. אלא דרצה לתרץ לו לפי סברת המקשן דאיהו חשיב להו כחד דאפי׳ לדידיה הכא איכא מיעוטי וה״ק אפי׳ א״תל דכלהו קראי דרבקה חד חשיבי וכן הנהו דיהודה חד חשיבי אפ״ה א״ש משום דכתיב העזים: