נחרפת וכו׳ ואיני יודע וכו׳. אפשר לפרשו מלשון ימי חרפי כך ר״ל שקדמה ליארס קודם הזמן שעדיין לא נפדתה לגמרי ולכן לא יכלה ליארס אלא לעבד ולא לבן חורין:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 19 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והפדה וכו׳ פדויה ואינה פדויה. דהכא ודאי ליכא למימר דברה תורה כלשון בני אדם דא״כ לשתוק קרא ולא לכתביה כלל דמדכתיב והיא שפחה פשוטה שאינה פדויה:
בקורת וכו׳ ורבותינו למדו מכאן וכו׳ וכתבו וכו׳ וכתבו הכתוב כאן לרבותא דאפילו במלקות זה שהוא חידוש דאפילו שניהם מזידין היא לוקה והוא אינו לוקה אפ״ה בעי לקרות וכ״ש בשאר מלקיות ומ״ש שהדיינים קורין לאו דוקא אלא הגדול שבדיינין הוא הקורא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745