וחרבו וכו׳ אמר רשע וכו׳ הכי איתא בבמדבר רבה דאטו לא היה יכול המלאך לנשוף בו ולהוציא רוחו אלא אם שלף חרבו והרי כתיב בסנחריב וכו׳ וכתיב נשף בהם וכו׳ אלא א״ל וכו׳ ע״כ וא״ת הא אשכחן נמי בשאר דוכתי שהמלאך בא בחרב שלופה וכדכתיב וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים והתם לא דרשו ביה ולא מידי וי״ל דהתם ניחא דמלאך המות היה כדכתיב המלאך המשחית ואיהו ודאי אורחיה בהכי אבל הכא במלאך רחמים הוה כדלעיל ואינהו לאו אורחייהו בחרב ומש״ה קשיא להו והוצרכו לדרוש והתם נמי גבי סנחריב לאו מלאך המות הוה אלא גבריאל כדאי׳ בהדיא בפ׳ חלק:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 22 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745