קריאה במקור

משכיל לדוד · במדבר · פרק 22 · פסוק 26

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויוסף מלאך וכו׳ סימני אבות וכו׳ ז״ל הילקוט עמד לו בראשונה היה ריוח מכאן ומכאן שנאמר ותט האתון מן הדרך בשניה לא יכלה לזוז אלא לצד א׳ בשלישית אין דרך לנטות ימין ושמאל ומה הסימנין הללו ביקש לקלל בניו של אברהם מוצא בני ישמעאל ובני קטורה מכאן ומכאן ביקש לקלל בניו של יצחק היה מוצא לצד א׳ עשו זהו ותלחץ לקיר אבל על בניו של יעקב לא מצא בהם פסולת אין דרך לנטות וכו׳ עכ״ל וק׳ דבשניה נמי כתיב גדר מזה וגדר מזה ויש לפ׳ דה״ק בבני אברהם מצא הכל פתוח והלכה בכל הדרך מכאן ומכאן לומר שבכל צד מוצא על מי תחול הקללה ובבני יצחק אף על גב דאיכא גדר מזה וגדר מזה כלומר שני בנים מ״מ היא לא הלכה אלא בקיר א׳ לומר דדוקא נגד אחד יש יכולת לקלל אבל ביעקב הכל סתום ולא נטתה לשום צד שאין בו פסולת:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Venice, 1760
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745