אשר יאמר וכולי שימולו וכולי דרשו כן מיתורא דקרא דאל״כ לא הול״ל אלא לכו אל יוסף ואע״ג שלא היו נימולין אלא באונס מפחד המיתה ומה״ט אמרי׳ דאין מקבלין גרים לימות המשיח וכן לא קיבלו בימי דוד ושלמה מ״מ אפשר דיוסף הוה סבר דמתוך שלא לשמה בא לשמה א״נ אפשר שכיון בזה כדי שלא יוכלו להעליל עליו שאינו ראוי למלוך עליהם לפי שהוא מהול ודתו משונה מדתם לכך כפה אותם למול ועוד אפשר שהיתה כוונתו שיתפרסם זה בעולם שהמלך שמושל במצרים הוא מהול ושכפה אותם למול ובזה אפשר שיגיע הדבר לאזני אביו וידע שהוא חי ומושל במצרים ולא יצטע׳ עוד עליו לפי שהוא לא היה רשאי לשלוח ולהגיד לאביו לפי שהיה יודע החרם שהחרימו לכך ביקש המצאה זו ומ״ש רש״י שהרקיבה תבואתם כתב הנח״י שלא היה זה דרך נס אלא לפי שלא נתנו בתוכה מעפר אותו המקום כמו שנתן יוסף ואחר המחילה אשתמיטתיה מ״ש במדרש שהיו אומרים לפרע׳ אף התבואה הרקיבה אמר להם ולא נשתייר קמח מאתמול אמרו לו אף לחם שהיה לנו בסל הרקיב ע״כ:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 41 · פסוק 55
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745